Axiom Finance

צוות אקסיום פיננסים מאחל לקהל לקוחותינו ולכל עם ישראל חג סוכות שמח! 🌿💙

חג של שמחה, אחדות ורגעים יפים עם המשפחה והאנשים היקרים לכם.

צוות אקסיום פיננסים מאחלת לקהל לקוחותיה ולכל עם ישראל גמר חתימה טובה וצום קל ומשמעותי 🤍

מי ייתן ונזכה לימים של שקט, אחדות ובשורות טובות.

צוות אקסיום פיננסים מאחל לכל קהל לקוחותינו, שותפינו ולכל בית ישראל - שנה טובה, מתוקה ומוצלחת! 🍯🍎

לקראת השנה החדשה, אנו מאחלים לכם שנה של צמיחה, יציבות והחלטות כלכליות חכמות.
שנה שבה כל היעדים שלכם יתממשו, עם שקט נפשי וביטחון פיננסי לכם ולמשפחתכם. 📈✨

כמו תמיד, אנחנו כאן כדי להמשיך ללוות אתכם במקצועיות, בשקיפות ובאמינות - ולדאוג שהעתיד הפיננסי והפנסיוני שלכם נמצא בידיים הטובות והבטוחות ביותר.

חג שמח, ושנה של שגשוג כלכלי ואישי! 🥂

סקירת שווקים | מבט על מצב שוק עדכני 2026

המחצית הראשונה של שנת 2026 התאפיינה בשינוי הדרגתי בסביבה המאקרו־כלכלית, לאחר תקופה ממושכת של אינפלציה גבוהה, ריבית מרסנת ואי־ודאות גיאופוליטית. נתוני המאקרו הצביעו על המשך התייצבות במשק הישראלי, תוך ירידה בלחצי האינפלציה, התאוששות בפעילות הכלכלית ושיפור בסנטימנט המשקיעים.

מדיניות מוניטרית - תחילתו של מחזור הפחתות הריבית

אחד האירועים המשמעותיים ביותר במחצית הראשונה של השנה היה שינוי הכיוון במדיניות המוניטרית של בנק ישראל. מתחילת השנה הופחתה הריבית המצטברת ב-0.5%, לרמה של 3.5%, לאחר שהאינפלציה חזרה להתבסס בתוך תחום היעד.

כיום, שוק ההון מגלם הסתברות גבוהה להמשך הפחתות ריבית במהלך החודשים הקרובים, כאשר תרחיש של ריבית סביב 3.0% עד סוף שנת 2026 נתפס כאפשרי, ככל שהאינפלציה תמשיך להתמתן והפעילות הכלכלית תמשיך להתייצב.

ירידת הריבית צפויה להשפיע על כלל אפיקי ההשקעה - החל מירידה בתשואות באפיק הסולידי, דרך שיפור בתנאי האשראי והמימון, ועד לעלייה באטרקטיביות של נכסי סיכון ביחס לפיקדונות ולמזומן.

המשק הישראלי - חוסן לצד אתגרים

למרות התקופה הביטחונית המורכבת והלחצים על התקציב הממשלתי, המשק הישראלי ממשיך להפגין עמידות. שוק העבודה נותר חזק, שיעורי התעסוקה גבוהים, והפעילות העסקית המשיכה להתרחב בהדרגה.
עם זאת, לצד ההתאוששות, המשק ממשיך להתמודד עם אתגרים משמעותיים: גירעון תקציבי גבוה, רמת חוב ממשלתית במגמת עלייה והצורך בהמשך השקעות בתשתיות ובצמיחה. גורמים אלו צפויים להמשיך ולהשפיע על קצב ההתפתחות הכלכלית גם במחצית השנייה של השנה.

שוק המט"ח - בין התחזקות השקל לתנודתיות

שער החליפין של השקל מול הדולר המשיך להיות מושפע משילוב של גורמים מקומיים ובינלאומיים.

מצד אחד, הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, התאוששות בפעילות הכלכלית וכניסת הון לשווקים המקומיים תמכו בהתחזקות השקל. מנגד, שינויים במדיניות הריבית בארצות הברית, אירועים ביטחוניים ותנודתיות בשווקים הגלובליים המשיכו לייצר תנודות חדות בשער החליפין.
התמונה שנוצרה ממחישה כי שער המטבע אינו מושפע מגורם בודד, אלא ממכלול רחב של משתנים כלכליים, פיננסיים וגיאופוליטיים.

השווקים הפיננסיים – חזרה להתמקדות בנתונים הכלכליים

לאחר תקופה שבה הכותרות הובילו את השווקים, ניתן לראות חזרה הדרגתית להתמקדות בנתוני המאקרו: אינפלציה, ריבית, רווחיות החברות, קצב הצמיחה והמדיניות המוניטרית.
בסביבה זו, איכות הקצאת הנכסים הופכת למשמעותית יותר מניסיון לתזמן את השוק. פיזור רחב, התאמת רמת הסיכון, ניהול נכון של החשיפה למניות ולאג"ח ובחינה שוטפת של מבנה התיק ממשיכים להיות הגורמים המרכזיים ליצירת ערך לאורך זמן.

מבט קדימה

המחצית השנייה של 2026 צפויה להתאפיין בהמשך הפחתות ריבית, ככל שהאינפלציה תמשיך להישאר בשליטה, לצד המשך מעקב אחר ההתפתחויות הגיאופוליטיות בארץ ובעולם.

לחוסכים, המשמעות ברורה: תקופות של שינוי אינן מחייבות שינוי כיוון חד, אלא בחינה מחודשת של מבנה התיק, ניצול הזדמנויות הנוצרות בסביבת הריבית החדשה והתאמה מתמשכת של האסטרטגיה הפיננסית למציאות המשתנה.

ניהול הון איכותי אינו מבוסס על ניסיון לחזות את האירוע הבא, אלא על קבלת החלטות מושכלת, המבוססת על נתונים, פיזור נכון וראייה ארוכת טווח.

*הבהרה: המידע המוצג בסקירה זו הינו למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס או המלצה לביצוע פעולה פיננסית כלשהי. אין באמור תחליף לייעוץ אישי המותאם לצרכיו, מטרותיו ומצבו הפיננסי של כל אדם. הנתונים, ההערכות והתרחישים המוצגים עשויים להשתנות בהתאם להתפתחויות בשווקים ובכלכלה.*

יותר מטריליון שקלים של הציבור נמצאים בפיקדונות ובקרנות כספיות. האם גם הכסף שלכם נמצא במקום הנכון?

הציבור הישראלי מחפש ביטחון. זה טבעי.

בשנים האחרונות, ובעיקר על רקע סביבת הריבית הגבוהה והאי-ודאות הכלכלית, ישראלים רבים העבירו את כספם לפיקדונות בנקאיים ולקרנות כספיות. כיום מוחזקים למעלה מ־800 מיליארד ₪ בפיקדונות בנקאיים, ובנוסף כ־180 מיליארד ₪ בקרנות כספיות.

בסך הכול, יותר מטריליון שקלים מכספי הציבור נמצאים באפיקים מקובעים.

אבל הנה השאלה החשובה באמת:

האם הכסף שלכם נמצא שם מהסיבות הנכונות, או פשוט כי זה מרגיש בטוח?

השאלה הראשונה אינה "כמה אני מרוויח?" אלא "מתי אצטרך את הכסף?"

לפני שבוחרים כל פתרון פיננסי, צריך להבין מהו אופק השימוש בכסף.
אם מדובר בכספים המיועדים להוצאה בשנה-שנתיים הקרובות - לרכישת דירה, שיפוץ, סיוע לילדים, רכב חדש או כל מטרה אחרת בטווח הקצר - פיקדון או קרן כספית עשויים להיות פתרון מצוין.

במקרים כאלה, המטרה המרכזית היא לשמור על הכסף זמין ויציב עד למועד השימוש.

אבל מה לגבי כספים שאין לכם כל כוונה להשתמש בהם בשנים הקרובות?

כאן רבים עושים טעות יקרה!

לא מעט אנשים מחזיקים חסכונות לטווח ארוך באותם פתרונות שמיועדים בעיקר לטווח קצר.

למה?

כי הם חוששים לקחת סיכון, חוו תקופות של ירידות בשווקים, או פשוט מעולם לא בחנו חלופות אחרות.

התוצאה היא שכספים שאמורים לשרת מטרות עתידיות משמעותיות - פרישה, סיוע לילדים, בניית הון משפחתי או יצירת הכנסה עתידית - מנוהלים כאילו הם מיועדים לשימוש בעוד מספר חודשים.

חשוב להבין: במבנה הנוכחי של השוק, המרוויחים העיקריים מהכספים שיושבים בפיקדונות הם הבנקים עצמם, שנהנים מפערי ריביות משמעותיים ומניהול מאגרי נזילות גדולים.

הסיכון הגדול ביותר הוא לא תמיד מה שאתם חושבים
כאשר שומעים את המילה "סיכון", רוב האנשים חושבים מיד על ירידות בשווקים.

אבל קיים גם סיכון אחר, שקט יותר ופחות מורגש:

הסיכון שהכסף פשוט לא יצמח מספיק לאורך השנים.

כאשר חיסכון ארוך טווח נשאר במשך שנים רבות באפיקים שנועדו בעיקר לשמירה על יציבות, הוא עלול לפספס את היתרון המשמעותי ביותר שעומד לרשותו - הזמן.

ולזמן יש ערך עצום בכל הקשור לצמיחת הון.

אפשר להיות שונאי סיכון ועדיין לקבל החלטות נכונות
אחת התפיסות השגויות הנפוצות היא שהבחירה היא בין פיקדון וקרן כספית לבין פתרונות אגרסיביים ומסוכנים.

המציאות שונה לחלוטין.

קיימים מגוון רחב של פתרונות חיסכון המאפשרים התאמה לרמות סיכון שונות, תוך שמירה על גישה אחראית, מאוזנת ושמרנית.
ניהול נכון של חסכונות אינו אומר לקחת סיכונים מיותרים -
הוא אומר להתאים לכל שקל את המטרה שלשמה הוא מיועד.

כסף שצריך בעוד שנה מתנהל אחרת מכסף שצריך בעוד עשר שנים.

הפחד הוא רגש טבעי. תכנון הוא הדרך הנכונה לפעול
כולנו רוצים להרגיש בטוחים עם הכסף שלנו.

אבל החלטות פיננסיות מוצלחות מתקבלות מתוך תכנון, הבנת מטרות וחשיבה ארוכת טווח - לא מתוך פחד, כותרות חדשותיות או מה שעושים כולם.

העובדה שלמעלה מטריליון שקלים של הציבור הישראלי נמצאים כיום בפיקדונות ובקרנות כספיות אינה אומרת שזה המקום הנכון לכל חיסכון.
היא בעיקר מלמדת שרבים עדיין לא עצרו לשאול את השאלה החשובה ביותר:

האם הכסף שלי עובד בהתאם למטרות שלי?

לפני שאתם מחדשים את הפיקדון הבא

שאלו את עצמכם:
✔ מתי באמת אצטרך את הכסף?
✔ האם מדובר בכסף לטווח קצר או בחיסכון ארוך טווח?
✔ האם הפתרון הנוכחי נבחר מתוך תכנון – או מתוך חשש?
✔ האם קיימת דרך יעילה יותר לנהל את הכסף, מבלי לחרוג מרמת הסיכון שנוחה לי?

אין באמור משום ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתוניו ובצרכיו של כל אדם.

בוקר משמעותי של ידע, עשייה וחיבור לקהילה!

שמחנו לקיים כנס מיוחד בשיתוף ועדי הגמלאים של הסתדרות הגמלאים בישראל, בהשתתפות מאות משתתפים במוזיאון ארץ ישראל.

במהלך המפגש הענקנו סקירה מקצועית ועדכנית בנושאים פיננסיים, פנסיוניים וכלכליים, תוך שיתוף כלים ותובנות שיכולים לסייע בקבלת החלטות מושכלות בניהול ההון, החסכונות והזכויות שנצברו לאורך השנים.

לצד ההרצאה המקצועית, הצגנו בפני נציגי הוועדים את פעילותה של אקסיום ואת תפיסת העולם שמנחה אותנו - מתן ליווי אישי, מקצועי ואובייקטיבי, מתוך ראייה רחבה של צרכיו ומטרותיו של כל אדם.

אנו מאמינים כי ידע פיננסי הוא אחד הנכסים החשובים ביותר, ובמיוחד בגיל הפרישה, כאשר החלטות נכונות עשויות להשפיע באופן מהותי על הביטחון הכלכלי, מיצוי הזכויות ואיכות החיים.

תודה גדולה לכל המשתתפים, לחברי הוועדים ולשותפים לדרך על האמון, ההקשבה והשיח הפורה. ההיענות המרשימה והעניין הרב שהופגן במהלך הכנס מחזקים את תחושת השליחות שלנו ומדגישים את הצורך בהנגשת ידע פיננסי איכותי לציבור הגמלאים.

נמשיך לפעול, ללמד, להנגיש ידע ולסייע לכמה שיותר אנשים לקבל החלטות כלכליות נכונות ובטוחות יותר לעתידם.

📉 בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% - מה זה אומר לכלכלה ולחסכונות שלנו?

לאחר תקופה ממושכת של ריבית גבוהה, בנק ישראל החליט להפחית את הריבית ב-0.25% וכיום היא עומדת על 3.75%. מעבר למשמעות המיידית של ההחלטה, מדובר בצעד שמאותת על שינוי מסוים בסביבה הכלכלית ובגישה המוניטרית של הבנק המרכזי.

ברמה המאקרו־כלכלית, הורדת ריבית נועדה בין היתר לעודד פעילות כלכלית, להקל על עלויות המימון ולתמוך בצמיחה. כאשר הריבית יורדת, עלות הכסף במשק פוחתת - דבר שעשוי להשפיע על אשראי, משכנתאות, פעילות עסקית ורמת הצריכה.

במקביל, סביבת ריבית נמוכה יותר משפיעה גם על שוק ההון. באפיק הסולידי, פיקדונות ואגרות חוב קצרות עשויים להפוך לפחות אטרקטיביים ביחס לתקופה האחרונה, בעוד שבאפיקים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר עשויה להיווצר עלייה מחודשת בביקושים, בין היתר בשל החיפוש אחר תשואה.

גם בעולם החיסכון הפנסיוני והפיננסי קיימת השפעה רחבה. שינויי ריבית משפיעים על תמחור אג"ח, על מבנה התשואות בשווקים ועל האיזון בין הרכיבים השונים בתיקי ההשקעות. לכן, בתקופות כאלה חשוב לבחון האם רמת החשיפה לסיכון, המח"מ ופיזור הנכסים עדיין מתאימים למטרות ולטווחי ההשקעה.

עם זאת, חשוב להבין שהורדת ריבית בודדת אינה בהכרח שינוי מגמה מלא, אלא חלק מתהליך רחב יותר שמושפע מאינפלציה, מצב המשק, שערי המטבע וההתפתחויות הגלובליות. לכן, קבלת החלטות פיננסיות מתוך תגובה נקודתית לכותרות עלולה לייצר חוסר איזון בטווח הארוך.

ניהול פיננסי נכון מתבסס על התאמה של הפורטפוליו לסביבה הכלכלית המשתנה, תוך שמירה על פיזור נכון, ניהול חשיפה אפקטיבי ובחינת מכלול הנכסים וההתחייבויות - ולא רק על אירוע מאקרו נקודתי כזה או אחר.

אתמול הייתה לנו הזכות לקחת חלק בסמינר של סיעת העבודה בהסתדרות, ולהרצות בפני פורום מוביל של יושבי ראש המרחבים מכל קצוות הארץ.

המפגש עם האנשים שנמצאים יום-יום בחזית העשייה למען העובדות והעובדים בישראל היה מרתק ומעורר השראה. השיח סביב האתגרים הנוכחיים והעתידיים בשוק העבודה חיזק את החשיבות של שיתוף פעולה, מקצועיות וראייה ארוכת טווח.

שמחנו לשתף מהידע והניסיון שלנו, לשמוע את הקולות מהשטח ולדון יחד בדרכים לקידום והעצמה של המרחבים השונים.

תודה לסיעת העבודה על ההזמנה ועל האירוח המופתי. ממשיכים קדימה בכל הכוח!

📉 הדולר מתחת ל-3 ש"ח - מה זה אומר לכלכלה ולחסכונות שלנו?

הירידה של הדולר לרמה של כ-2.99 ש"ח, לראשונה מזה כ-30 שנה, היא לא רק נתון טכני - אלא סימן למגמות רחבות יותר בכלכלה הישראלית.

ברמה המאקרו-כלכלית, לשקל חזק יש השפעה ישירה על המשק. היצואנים נפגעים, משום שההכנסות שלהם בדולרים שוות פחות בשקלים, מה שעלול לשחוק רווחיות. מנגד, היבואנים נהנים מהוזלת עלויות, דבר שעשוי לתרום לירידת מחירים ולהפחתת לחצי אינפלציה.

כאשר האינפלציה מתמתנת, נפתח מרחב פעולה לבנק ישראל לשקול הורדת ריבית. לכן, התחזקות השקל יכולה להיתפס גם כאינדיקטור שתומך בסביבה של ריבית נמוכה יותר בהמשך, כמובן לצד גורמים נוספים.

ברמת החסכונות הפיננסיים והפנסיוניים, ההשפעה מורגשת בעיקר במסלולים עם חשיפה לדולר - כמו מסלולים מחקי מדד או מסלולים עם רכיב גלובלי משמעותי. בפועל, חלק גדול מהחסכונות כולל חשיפה כזו או אחרת למטבע האמריקאי.

כאשר הדולר נחלש, שווי ההשקעות האלו במונחי שקלים נשחק בטווח הקצר, גם אם הביצועים של הנכסים עצמם לא השתנו. כלומר, מדובר בעיקר בהשפעה של שער החליפין, ולא בהכרח בירידה אמיתית בערך ההשקעה.

עם זאת, חשוב להסתכל על התמונה הרחבה. חשיפה לדולר ולשווקים גלובליים היא חלק מרכזי בפיזור נכון של חסכונות, במיוחד לטווח הארוך. לאורך זמן, כאשר המטבע נע במחזורים, ייתכנו תקופות של התחזקות חזרה - ובשילוב עם תשואות מהשוק עצמו, הדבר עשוי לייצר אפקט מצטבר.

במבט קדימה, למרות התנודתיות בטווח הקצר, הציפייה ארוכת הטווח נשארת חיובית עבור מסלולים עם חשיפה גבוהה לחו"ל. במצבים של חזרה להתחזקות המטבע לצד עליית שווקים, עשויה להיווצר השפעה כפולה - גם מתשואת הנכסים וגם מתנועת המטבע.

שוק המט"ח מטבעו תנודתי, אך השינויים בו הם חלק בלתי נפרד מהסביבה הכלכלית. לכן, נכון להתייחס אליהם בפרספקטיבה רחבה, ולא כאל אירוע נקודתי שמצריך שינוי כיוון.

לכן, ישנה חשיבות לביצוע איזון אפקטיבי של החשיפה הכוללת בפורטפוליו, במטרה לצמצם סטיית תקן – בדגש על ניהול החשיפה המטבעית, לצד פיזור סקטוריאלי איכותי.