VIDA Lab - Values and Identity Development in Adolescence Lab

🌿 סוכות מזמין אותנו לצאת החוצה. לצאת לרגע מהמרחב המוכר, מהבית, אל הטבע. לעצור, להיפגש, לחגוג יחד ולהיזכר בקשר שלנו לסביבה ולקהילה.

💡 יש בזה משהו שמזכיר גם את הדרך שבה מחקר מתפתח: אחרי חודשים של עבודה, העמקה והתבוננות פנימה, מגיע הרגע לצאת החוצה, מהבית שלנו במעבדה אל הכנס הבינלאומי של האגודה האירופית לחקר גיל ההתבגרות (EARA), שהתקיים באוניברסיטת אוטרכט בהולנד.

הדוקטורנטית עומר לוי קרדש ארגנה והנחתה מושב בנושא "גיבוש זהות ובריאות הנפש: חוסן, נרטיבים ואישיות". המושב עסק בקשרים שבין גיבוש זהות לבריאות נפשית בגיל ההתבגרות, והציג שלוש נקודות מבט משלימות. ד"ר Majse Lind מאוניברסיטת אולבורג בדנמרק הציגה מחקר על אישיות, זהות נרטיבית ובריאות נפשית בקרב מתבגרים; עומר הציגה את מחקרה על הקשר בין חרדה חברתית לגיבוש זהות ועל תפקידם של השתתפות חברתית והערכה עצמית כמשאבי חוסן; ו-Genki Yasui מאוניברסיטת הירושימה ביפן הציג מחקר על גיבוש זהות ונרטיבים בקרב צעירים המתמודדים עם נסיגה חברתית ביפן. את המושב חתמה פרופ' Elisabetta Crocetti מאוניברסיטת בולוניה באיטליה, אחת החוקרות המובילות בתחום התפתחות הזהות, ששימשה כמגיבה והציעה התייחסות אינטגרטיבית למחקרים ולחיבורים ביניהם.

ד"ר חנית אוחנה, פוסט-דוקטורנטית במעבדה, הציגה את המחקר שהובילה בנושא "פערים בערכים בין הורים למתבגרים מהגרים והסתגלות פסיכולוגית". הממצאים מצביעים על כך שבהקשר של הגירה, לא כל פער בין הדורות הוא בהכרח מרחק שצריך לצמצם. מצאנו שכאשר מתבגרים ייחסו חשיבות רבה יותר מהוריהם לערכים של הישגיות, עצמאות ופתיחות לשינוי, וכאשר ההורים ייחסו חשיבות רבה יותר לערכים של דאגה לאחר ואכפתיות, פערים אלה נקשרו להסתגלות פסיכולוגית טובה יותר של המתבגרים. לפעמים דווקא השוני מאפשר לכל דור למלא תפקיד אחר; למתבגר לנוע אל החדש, לצמוח ולהשתלב, ולהורה להישאר עוגן של המשכיות, קשר ודאגה.

ד"ר אתיר מסארווה, פוסט-דוקטורנטית במעבדה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת אוטרכט, ארגנה והנחתה מושב בנושא "גיל ההתבגרות כנקודת מפנה למעורבות למען הסביבה: ערכים וחינוך". במושב השתתפו חוקרים מאוניברסיטת אוטרכט ומהאוניברסיטה העברית בירושלים, ביניהם פרופ' מיה בניש־וייסמן, פרופ' סנדר תומאס וד"ר סטטיס גרפסאס, והוצגו מחקרים העוסקים בהתפתחות ערכים, התנהגויות פרו־סביבתיות ותפיסות הקשורות לשינויי האקלים במהלך גיל ההתבגרות. במסגרת המושב הציגה ד"ר מסארווה את מחקרה בנושא התנהגות פרו־סביבתית והתפתחות ערכים בגיל ההתבגרות, הבוחן כיצד התנהגויות פרו־סביבתיות מוקדמות עשויות לנבא שינויים בערכים לאורך זמן.
פרופ' מיה בניש־וייסמן, ראש המעבדה, העשירה את המושב בהתייחסות רחבה ומקיפה בנושא "גיל ההתבגרות כתקופה קריטית להתפתחות התנהגות פרו־סביבתית המונעת מערכים". ההרצאה עסקה בתהליכים המתרחשים במהלך גיל ההתבגרות ובקשר שבין התנהגויות פרו־סביבתיות לבין התפתחותם והתגבשותם של ערכים לאורך זמן.

✨ אנחנו גאות מאוד בחברות המעבדה על ההשתתפות הפעילה בכנס, על הצגת המחקרים בזירה הבינלאומית ועל הובלת מושבים שעסקו בשאלות מרכזיות הנוגעות לגיל ההתבגרות: זהות, בריאות הנפש, ערכים, חוסן ומעורבות חברתית וסביבתית.

מאחלות לכולן ולכולם חג סוכות שמח, מלא בחיבורים, צמיחה והשראה, וקצת זמן לעצור, להביט מסביב וליהנות מהטבע. 🌿💚

Interested in reading more? The full post is available in English on our website: https://www.vidabenishweisman.org/post/vida-on-the-international-stage-highlights-from-eara-conference-2026

✨ שנה חדשה היא הזדמנות לעצור לרגע, להסתכל על הדרך שעברנו ולהגיד תודה לאנשים שהיו חלק ממנה.

בקיץ נפרדנו מהפוסט-דוקטורנטיות ד"ר רעות נחום וד"ר עדי ארדן, ומעוזרי המחקר שירה מאיר ופהים כסאברה, שהיו חלק משמעותי מהעשייה שלנו לאורך הדרך.
אנחנו מודים להם מכל הלב על העבודה, המחויבות, התרומה והדרך המשותפת, ומאחלים להם המון הצלחה בהמשך. ❤️

ועכשיו, עם פתיחתה של שנה חדשה, אנחנו מסתכלים קדימה בהתרגשות, עם אנשים חדשים, רעיונות חדשים והזדמנויות חדשות להמשיך לצמוח, ליצור ולעשות.

שתהיה לכולנו שנה טובה, משמעותית ומלאה בעשייה, בהצלחות וברגעי שלווה.
שנה של התחלות חדשות, אבל גם של הערכה לכל מי שהיה חלק מהדרך. 🍎🍯

שנה טובה! ✨

מאמר חדש מהמעבדה! 🎉

שמחים לשתף על פרסום המאמר החדש של הדוקטורנטית עומר לוי-קרדש בכתב העת - Journal of Communication Disorders, העוסק בגורמים המנבאים חרדה חברתית בקרב מתבגרים שמגמגמים.

המחקר כולל דיווחים של מתבגרים ושל אמהותיהם, ובוחן את תרומתם של חומרת הגמגום, הימנעות ממצבי דיבור, השתתפות חברתית וסגנונות הורות לניבוי חרדה חברתית בקרב מתבגרים שמגמגמים, בהשוואה למתבגרים שאינם מגמגמים.

הממצאים הראו כי מתבגרים שמגמגמים חווים רמות גבוהות יותר של חרדה חברתית בהשוואה לבני גילם שאינם מגמגמים. בנוסף, נמצא כי הימנעות ממצבי דיבור הייתה הגורם המרכזי המנבא חרדה חברתית - יותר מחומרת הגמגום, מהשתתפות חברתית או מסגנונות ההורות. בקרב מתבגרים שאינם מגמגמים התקבלה תמונה שונה, המעידה כי המנגנונים המנבאים חרדה חברתית אינם זהים בין שתי הקבוצות.

הממצאים מדגישים את החשיבות של הפחתת הימנעות ממצבי דיבור כחלק מרכזי בטיפול בגמגום. בנוסף, הם מחזקים את החשיבות של שילוב נקודות המבט של המתבגר ושל הוריו בתהליך ההערכה והטיפול.

למאמר המלא: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S002199242600064X?via%3Dihub
_______________________________________________________________________

New Publication from our Lab! 🎉

We are delighted to share that our Ph.D. candidate, Omer Levy-Kardash, has published a new article in the Journal of Communication Disorders. The study explores the factors that predict social anxiety among adolescents who stutter.

The study includes reports from both adolescents and their mothers and examines the contributions of stuttering severity, speech avoidance, social participation, and parenting styles in predicting social anxiety among adolescents who stutter, compared with adolescents who do not stutter.

Our findings showed that adolescents who stutter experience higher levels of social anxiety than their peers who do not stutter. In addition, speech avoidance emerged as the strongest predictor of social anxiety- more than stuttering severity, social participation, or parenting styles. Among adolescents who do not stutter, a different pattern emerged, suggesting that the mechanisms underlying social anxiety differ between the two groups.

These findings highlight the importance of reducing speech avoidance as a central component of stuttering intervention. They also underscore the value of incorporating both adolescents' and parents' perspectives throughout the assessment and treatment process.

For the full article:
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S002199242600064X?via%3Dihub

📣 הצוות שלנו מתרחב!

אנחנו מחפשים עוזרי/ות מחקר שיצטרפו למעבדה שלנו.

אם אתם מכירים אנשים מוכשרים, סקרנים ובעלי מוטיבציה שיכולים להתאים, נשמח מאוד אם תשתפו אותם בהזדמנות או תתייגו אותם בתגובות.

הפרטים המלאים מופיעים בתמונה המצורפת.

__________________________________________

📣 Our team is expanding!

We are looking for research assistants to join our lab.

If you know talented, curious, and motivated people who might be a good fit, we would really appreciate it if you could share this opportunity with them or tag them below.

Full details are in the attached image.

רעות ועדי, שתי פוסט-דוקטורנטיות במעבדה שלנו, השתתפו בחודש יולי בכנס הבינלאומי של תיאוריית ההכוונה העצמית (Self-Determination Theory - SDT) שנערך בז'נבה - שוויץ, והציגו מחקרים שנערכו במסגרת המעבדה בהובלתן, המשלבים בין תיאוריית הערכים של שוורץ לבין תיאוריית ההכוונה העצמית. שני המחקרים ביקשו להבין מהם התנאים הפסיכולוגיים המאפשרים לערכים להפוך להתנהגות בפועל.

במחקרה של רעות, שנערך בקרב מתבגרים, נמצא כי ויסות רגשי אינטגרטיבי - היכולת לקבל רגשות ולעבד אותם באופן גמיש, במקום לנסות לשלוט בהם או להימנע מהם - ממתן את הקשר בין ערכים לבין התנהגות. הממצאים הראו שככל שמתבגרים נטו יותר לוויסות רגשי אינטגרטיבי, כך גדל הסיכוי שערכיהם יבואו לידי ביטוי בהתנהגות פרו־חברתית.

במחקרה של עדי, שנערך בקרב תלמידי בית ספר יסודי, נמצא כי מוטיבציה אוטונומית ממתנת את הקשר בין ערכים לבין התנהגות בכיתה. כאשר המוטיבציה של תלמידים לפעול בהתאם לערכיהם התבססה על בחירה, הזדהות ומשמעות אישית, גדל הסיכוי שערכיהם יבואו לידי ביטוי בהתנהגויות יומיומיות תואמות בכיתה.

שני המחקרים מדגישים כי ערכים הם מצפן משמעותי להתנהגות, אך כדי שיבואו לידי ביטוי בפועל נדרשים תנאים פסיכולוגיים המאפשרים את מימושם. הממצאים מחזקים את החשיבות של תמיכה באוטונומיה ושל טיפוח ויסות רגשי אינטגרטיבי, כדי לסייע לילדים ולמתבגרים לחיות בהתאם לערכים החשובים להם.

אנחנו גאות בכן!

✨מחקר חדש חדש של מתחיל במעבדה שלנו! ✨
אנא שתפו והעבירו לאימהות מתאימות!

אמא למתבגרים/ות (גילאי 10–18) ממוצא האתיופי?
הקול שלך חשוב לנו!
שמי בטחה-אדיסעלם מסלה, סטודנטית לתואר שני מחקרי באוניברסיטה העברית.
במסגרת התזה שלי, אני עורכת מחקר חשוב הבוחן את הקשר בין ערכים, זהות תרבותית ודרכי הורות בקרב אימהות למתבגרים ולמתבגרות ממוצא אתיופי בישראל.
השאלון אנונימי לחלוטין, לוקח כ-10-15 דקות, וניתן לענות עליו בעברית או באמהרית.
🔗 למענה ישיר ולחיץ על השאלון מהטלפון, לחצי כאן: 👇
https://huji.questionpro.eu/t/AB3vDiMZB3whqM

(אם את צופה בפוסט ממחשב, את יכולה גם פשוט לסרוק את קוד ה-QR שבתמונה בעזרת מצלמת הטלפון).

שאלות ובירורים לגבי השאלון - 055-954-6696

תודה רבה על הזמן ועל התרומה של כל אחד ואחת מכן! 🙏🏼

תעזרו לנו למצוא את רכז/ת הפרוייקט הבא שלנו! ✨

אנחנו, במעבדה להתפתחות זהות וערכים בגיל ההתבגרות, בראשית פרופ' מיה בניש-וייסמן, מחפשות רכז/ת מחקר לפרויקט מחקר בין־לאומי במסגרת מענק DFG-ISF העוסק בהיבטים ההתפתחותיים של ערכים בקרב מתבגרים בחברות רב־אתניות, בדגש על בני נוער בישראל ובגרמניה, ובבחינת הקשר בין ערכים לחיברות רב תרבותית בקרב בני נוער בשתי המדינות.

היקף המשרה הוא גמיש: בערך שליש משרה ועד חצי משרה, בהתאם לזמינות ולהתאמה.

התפקיד כולל בעיקר הובלה ותיאום של עבודת המחקר בישראל: עבודה מול בתי ספר, תיאום ואיסוף נתונים עם מתבגרים, ניהול תהליכי מחקר, עבודה עם צוות מחקר ועוזרי/ות מחקר, סיוע בהיבטים אדמיניסטרטיביים ומחקריים של הפרויקט, והשתתפות בישיבות ועבודת צוות מול הצוות הגרמני (באנגלית).

אנחנו מחפשות תזנט/ית או דוקטורנט/ית עם יכולות ארגון והובלה, תקשורת בינאישית טובה, עבודה עצמאית, יוזמה ואחריות, לצד יכולת להוביל תהליך מחקרי בשטח, במיוחד מחקר עם בני נוער ובמסגרות בית־ספריות. ניסיון קודם במחקר כמותני/איסוף נתונים בבתי ספר הוא יתרון משמעותי.

לפרטים נוספים או להעברת קורות חיים והמלצות ניתן לפנות ל־[email protected]

במפגש המעבדה החודשי שלנו בחודש מאי, ד"ר רעות נחום הציגה מאמר שהיא עובדת עליו בימים אלה.

הפרזנטציה עסקה בתפקידו של ויסות רגשי אינטגרטיבי בקשר שבין ערכים לבין התנהגות חברתית בקרב מתבגרים. הממצאים שהוצגו הראו כי מתבגרים הנוטים להתייחס לרגשותיהם באופן פתוח, מודע ורפלקטיבי מדווחים על התנהגות התואמת במידה רבה יותר את הערכים החשובים להם.

היה תענוג להקשיב להרצאה המעוררת מחשבה, שהובילה לדיון פורה ומעשיר בין חברות המעבדה.

תודה רבה לרעות על ההצגה הסופר מעניינת!

אנחנו שמחות להודיע כי במעבדה שלנו נפתחה משרת DFG-ISF עבור פוסט־דוקטורנט/ית או דוקטורנט/ית מצטיין/ת, המעוניין/ת להשתלב בפרויקט מחקר חדשני.

אם אתם מכירים מועמדים מסורים, בעלי מוטיבציה גבוהה, סקרנות מדעית ותשוקה למחקר, נשמח לעזרתכם בהפצת הפוסט ובתיוגים.

למשרות נוספות ולהיכרות עם פעילות המעבדה, מוזמנים לבקר באתר המעבדה: https://www.vidabenishweisman.org/join-us

במפגש המעבדה החודשי שלנו באפריל, יונתן בנדר הציג את עבודת התזה שלו, העוסקת בקשר בין ערכים אישיים לבין התנהגות התנדבותית בחברה החרדית בישראל.
השאלה המרכזית שהנחתה את המחקר הייתה: כאשר אנו מתבוננים בהתנדבות, מה בעצם אנו רואים? בעוד שהתנדבות נתפסת לעיתים קרובות כביטוי ברור לאלטרואיזם, הממצאים מצביעים על מבנה מוטיבציוני מורכב יותר. אותה התנהגות יכולה לנבוע ממגוון ערכים, ובהם חמלה, מחויבות חברתית, צמיחה אישית ואף חיפוש אחר אתגר.
כדי לבחון מורכבות זו, הציג יונתן כלי מדידה התנהגותי חדש שהוא בנה, Faith Community Volunteering Behavior Questionnaire – FCVBQ , שנועד לבדוק כיצד עשרת הערכים של שוורץ באים לידי ביטוי בצורות עזרה המוכרות בהקשרים תרבותיים שונים.
הממצאים תמכו במידה רבה בתפקידם המרכזי של אוניברסליות ונדיבות, אך גם חשפו תרומות בלתי צפויות של קונפורמיות, גרייה והישגיות, בעוד שהדוניזם לא נמצא קשור באופן מובהק להתנהגות פרו-חברתית. מכלול הממצאים מצביע על כך שהתנדבות אינה משקפת באופן ישיר מניע מוסרי יחיד, אלא מהווה התלכדות מובנית-תרבותית של מספר כוחות מוטיבציוניים. בהקשר החרדי, נראה כי נורמות קהילתיות, משמעות דתית ותשתיות חברתיות מעצבות באופן פעיל את האופן שבו ערכים מתורגמים לפעולה.
שמחנו לקחת חלק בדיון מעמיק ומעורר מחשבה בעקבות ההצגה מעוררת ההשראה של יונתן.

At our monthly lab meeting in April, Jonathan Bender presented his thesis work, exploring the relationship between personal values and volunteering behavior within Israel’s Ultra-Orthodox community.
The central question guiding the study was: when we observe volunteering, what are we actually seeing? While volunteering is often treated as a clear expression of altruism, the data suggest a far more complex motivational structure. The same behavior can emerge from multiple values, including compassion, social obligation, personal growth, and even the pursuit of challenge.
To examine this, Jonathan introduced a new behavioral measure, the Faith Community Volunteering Behavior Questionnaire (FCVBQ), designed to capture how Schwartz’s ten values manifest in culturally recognizable forms of helping.
The findings largely supported the central roles of Universalism and Benevolence, but also revealed unexpected contributions from Conformity, Stimulation, and Achievement, while Hedonism showed a striking absence of association with prosocial behavior. Taken together, the results suggest that volunteering is not a transparent reflection of a single moral motive, but rather a culturally structured convergence of multiple motivational forces. In the Ultra-Orthodox context, communal norms, religious meaning, and social infrastructure appear to actively shape how values become action.
We were delighted to engage in a thoughtful discussion following Jonathan’s inspiring presentation.